Huston, we have a problem?

יום שבת 22.2

קמנו לבוקר קפוא במיוחד, והתחלנו בהתארגנות לנסיעה. כשניסינו לסגור את הסלייד הראשון, נשמעה לפתע  חבטה חזקה וקולות התנפצות. כשיצאנו לבדוק גילינו שבלילה הצטברה מעל הסליידים שכבת קרח שנפלה והתנפצה על הקרקע ברגע שסגרנו את הסלייד. איתן טיפס על הגג עם הצינור כדי לשטוף ולהמיס את הקרח לפני שנגרום נזק בלתי הפיך לשני הסליידים האחרים...

יצאנו לכיוון יוסטון, טקסס. בחרנו לנסוע בכביש צדדי לאורך החוף, כדי ליהנות בנחת מהנוף וגם כי יש קטע בדרך שאמורים לעבור במעבורת, ואין סיכוי שנחמיץ הזדמנות לאתגר את המפלצת.

הדרך היפה עוברת  בין מקווי מים (bayo swamps ) שאופייניים ללואיזיאנה ולדלתא של המיסיסיפי, המון ציפורי מים, והמון ירוק שליו. 

במהלך הנסיעה אנחנו מתחילים לשים לב לקרוואנים שעומדים לצידי הדרך, לפעמים בודדים ולפעמים בקבוצות קטנות. נכנסנו לאתר קטן של כמה קרוואנים לברר במה מדובר. מסתבר שסופת ההוריקן איידה , היכתה קשות באיזור באוגוסט האחרון, עקרה הרבה בתים, והשאירה אלפי אנשים ללא קורת גג. המדינה עזרה קצת בזמן אמת בנושא של איתור ופינוי האנשים, וכן באמדן הנזקים, אבל עכשיו אנשי האזור עסוקים כבר כמה חודשים בפינוי ההריסות והעצים שנפלו, וצריכים לבנות את בתיהם מחדש, בתקווה שהסופה הבאה לא תגיע ותהרוס הכול מחדש. היה עצוב לשמוע את ההשלמה –

it is what it is , זה המצב...

 כשהגענו לתחנת המעבורת גילינו שבדיוק הרגע היא נכנסת לטיפול תחזוקה שכנראה ייקח כמה שעות טובות. אין ברירה, עושים אחורה פנה ולוקחים עיקוף של שעה וחצי כדי להגיע ליוסטון מהכביש המהיר...  בכניסה לטקסס עצרנו כמיטב המסורת הקצרה שלנו בתחנת המידע לאסוף המון פלאיירים על טקסס, ונכנסנו ליוסטון דרך גשר יפה כמובן

הגענו לקראוון פארק נחמד, וניסינו להחנות את המפלצת בחלקה שהוקצתה לנו... לאחר כמה ניסיונות כושלים איתן הסכים לתת את ההגה לעובד שליווה אותנו  שיעשה את זה בשבילנו. מזל שגם הוא היה צריך כמה ניסיונות כדי להצליח, אחרת האגו של איתן היה מתקשה לעמוד בהשפלה..

איתן טוען שאם הבחור לא היה עומד לנו על הראש, היינו מצליחים בכוחות עצמנו.

יום א’ 23.1

הקדשנו את רוב היום לביקור במרכז החלל של נאס"א.

אז כן, זה בהחלט מרשים לחזות בהישגים יוצאי הדופן של אמריקה, והמין האנושי בכלל בתחום חקר החלל, אבל אנחנו חייבים לציין שהמרכז עצמו לא ממש חדשני, הסברים קצת מיושנים ולא ממש עושים סדר או נותנים את התמונה המלאה. השתתפנו בסיור למרכז הבקרה ששימש לשיגור האסטרונאוטים לחלל

ועוד אחד למתקן האימונים של האסטרונאוטים. שניהם היו משמימים למדי. בקיצור, אחרי שוטטות של 4 שעות במרכז, חצי מאתנו ( תנחשו מי?) מיצה את העניין. החצי השני היה יכול להמשיך- אבל ויתר באבירות... מה לא עושים למען שלום בית.

הדיסוננס גדול בין ההישגים בחקר החלל, למחזות שראינו אתמול בלואיזיאנה לאחר ההוריקן מעלה את השאלה: כמה באמת התקדמנו?

יום ב’ 24.1

יצאנו מערבה לכיוון סן אנטוניו, עיר גדולה במרכז טקסס. הפעם החלטנו להישאר במקום לפחות שבוע, ולנסות לטפל באוטו  לפני שנתקדם מערבה, לאזורים יותר מרוחקים והרריים. מצאנו קראוון פארק כ-20 דקות דרומית לעיר, וסיכמנו איתם על שהייה של שבוע.