כמעט שישים ומממשים

ראשון-רביעי 29/5-1/6 אין אחד שדיברנו איתו בזמן האחרון שלא "התעלף" על סאן פרנסיסקו: על כמה היא יפה, ועל האווירה ה"מגניבה" שבה- כך שהגענו אליה עם הר של ציפיות. טעות של מתחילים. בשל העובדה שאין שום סיכוי בסופ"ש הזה למצוא מקום בקראוון פארק מסודר בסביבות העיר, התמקמנו בסוף שורה שלמה של קראוונים של אנשים שגרים בהם (את ארץ הנוודים כבר הזכרנו?) בפרוור של העיר (אלמידה) ליד מזח המעבורת. כמו שכבר כתבנו בבלוג הקודם- התחלנו את הביקור ביום שלם שחני הייתה חולה וסמרטוטית לחלוטין ובילינו את כל היום בקראוון. למחרת, אחרי שוידאנו שלא נפזר קורונה לכל הסביבה, חני אזרה כוחות ויצאנו במעבורת אל העיר. התחלנו במזח הדייגים המפורסם, כולל צפיה מסורתית בכלבי הים המשתזפים. בדרך עצרנו במוזיאון נחמד של מכונות משחק שונות ועתיקות ליד ספינת הצי האמריקאי פגשנו את הברנש (ההזוי משהו) הזה רוקי בן 83, איש הצי לשעבר (כמו שניתן לראות) שסיפר לנו שבשנת 1958 הוא היה בקיבוץ רמות מנשה במשך שנה וחצי, כי הוא בא לחוות "איך מדינה נולדת". בדרך הוא הספיק להתאהב במורה שלו לעברית... פרט לתמונה ...