כמעט שישים ומממשים

יום שבת 22.2 קמנו לבוקר קפוא במיוחד, והתחלנו בהתארגנות לנסיעה. כשניסינו לסגור את הסלייד הראשון, נשמעה לפתע   חבטה חזקה וקולות התנפצות. כשיצאנו לבדוק גילינו שבלילה הצטברה מעל הסליידים שכבת קרח שנפלה והתנפצה על הקרקע ברגע שסגרנו את הסלייד.  איתן טיפס על הגג עם הצינור כדי לשטוף ולהמיס את הקרח לפני שנגרום נזק בלתי הפיך לשני הסליידים האחרים... יצאנו לכיוון יוסטון, טקסס. בחרנו לנסוע בכביש צדדי לאורך החוף,   כדי ליהנות בנחת מהנוף וגם כי יש קטע בדרך שאמורים לעבור במעבורת, ואין סיכוי שנחמיץ הזדמנות לאתגר את המפלצת. הדרך היפה עוברת   בין מקווי מים ( bayo swamps ) שאופייניים ללואיזיאנה ולדלתא של המיסיסיפי, המון ציפורי מים, והמון ירוק שליו.  במהלך הנסיעה אנחנו מתחילים לשים לב   לקרוואנים שעומדים לצידי הדרך, לפעמים בודדים ולפעמים בקבוצות קטנות. נכנסנו לאתר קטן של כמה קרוואנים לברר במה מדובר. מסתבר שסופת ההוריקן איידה , היכתה קשות באיזור באוגוסט האחרון, עקרה הרבה בתים, והשאירה אלפי אנשים ללא קורת גג. המדינה עזרה קצת בזמן אמת בנושא של איתור ופינוי האנשים, וכן באמד...

יום ד'-ו' 19-21.1.22 ביציאה מניו אורלינס החלטנו להאריך את הדרך בשעה- רק כדי לנסוע על גשר ארוך שחוצה את כל האגם שליד ניו אורלינס  כבר הבנתם שיש לנו משהו עם גשרים, לא? אז בואו נפתח את זה רגע- מי שמכיר את חני יודע שלא הרבה דברים (פיזיים לפחות) מפחידים אותה. אבל משום מה נסיעה על גשר צר מלחיצה אותה ממש! תמיד היא מדמיינת מה יקרה אם נסטה בטעות קצת ימינה...   אז כמובן שאני חייבת לאתגר את הפחדים שלה כל פעם מחדש, אפילו שמדובר בנסיעה עם המפלצת שלנו. ביחד עם ההתלהבות של איתן ממחלפים/כבישים/ גשרים וכל מה שקשור להנדסה אזרחית- אין סיכוי שנחמיץ נסיעה על גשר! (לאחר שבדקנו עם ד"ר גוגל, מסתבר שהגשר רחוק מלהיות הגשר הכי ארוך) שמנו פעמינו  לכיוון פלמרו איילנד סטייט פארק, הממוקם כשעה נסיעה מהעיר לאפייט, בלב ארץ הקייג'ונים כדי להמשיך ליהנות משני דברים שאנחנו אוהבים במיוחד- שיט בקנו (קיווינו לעוד שיט כזה באחד היובלים בדלתא של נהר המיסיסיפי האימתני) ואוכל טוב. לאחר שעברנו את לאפייט, והתחלנו ליסוע באיזור הכפרי יותר- הדרכים נהיו יותר ויותר משובשות וצרות, והנהיגה הפכה יותר ויותר מטלטלת. כש...

יום שבת 15.1.22 לאחר 3 ימים "כבדים" באלבמה, יצאנו לכיוון ניו אורלינס בלואיזיאנה. גם הפעם נכבה האוטו באמצע הדרך, ונדלק מחדש מיד. שמנו לב שזה קורה בעיקר שמנסים לעקוף משאית... עוד משהו שנצטרך ללמוד מהמסע- להתגבר על הצורך להשיג את מי שלידך, בעיקר אם הוא גדול וחזק יותר! בדרך חלפנו כמעט בלי להרגיש דרך קטע כביש במדינת מיסיסיפי, רק כדי לסמן וי, עברנו כמה גשרים גדולים, הדרך התפתלה ליד חוף ים יפה  והגענו לניו אורלינס עם החושך ולצערנו גם   עם הגשם.... בהגעתנו לפארק בו הזמנו מקומות, הסתבר לנו שזה פארק שמיועד בעיקר לאנשים שגרים שם באופן קבוע, משהו כמו אתרי הקראוונים של העניים שרואים בסרטים. אבל כבר היה חושך, ולהתחיל לחפש משהו אחר בתוך העיר היה מוגזם בשעה הזאת, אז איכשהו הצלחנו להשתחל עם המפלצת שלנו לחלקה הצרה והקצרה ביותר שהיתה לנו עד היום. הבעיה היא שחני עומדת בחוץ עם הטלפון, מנסה לכוון את איתן לחלקה, והגשם לא הפסיק לטפטף לאורך כל זמן הנסיונות. בתוספת הזמן של ההתארגנות וההתחברות אחרי החניה- סיימנו את העניין רטובים למדי... יום א' 16.1.22 מזג האוויר לא ממש האיר לנו פנים- הג...

  יום ד'- שבת 12-15/1/22 החלטנו לנסוע צפונה למונטגומרי אלבמה, למרות שהיא לא ממש על הדרך, כי אי אפשר בלי קצת היסטוריה אמריקאית.   סוף סוף יצאנו מגבולות פלורידה. למי שמתעניין-האוטו שוב נכבה ונדלק. נכנסנו למוסך בו התברר לנו סופית שכל עצירה לתקן את הבעיה תיקח לפחות 10 ימים, והוחלט ביחד עם המוסכניק שכל עוד זה קורה אחת ליום- כדאי להמשיך עד למקום בו יוכלו לטפל במקום או לחליפין נרצה לעצור במקום לשבועיים.. קצת רקע- מונטגומרי היא עיר הבירה של אלבמה. היא הייתה מרכז גדול של סחר בעבדים במהלך המאה ה-17 וה-18. בה הושבע הנשיא הראשון של הקונפדרציה (מדינות הדרום) כאשר התנתקו מארצות הברית, המהלך שהוביל למלחמת האזרחים. לאחר המלחמה ושחרור העבדים התקיימה בה (כמו בכל ארצות הברית ובעיקר במדינות הדרום) מדיניות הפרדה למשך כ-100 שנה, ובה גם פרצה שביתת האוטובוסים הגדולה שפתחה את המערכה של התנועה לזכויות האזרח בהנהגתו של מרטין לותר קינג ג'וניור, לביטול ההפרדה הגזעית, באוטובוסים בבתי הספר, ברישום לספר הבוחרים ובכלל. היה אפשר לצפות מעיר בירה של מדינה, בה אירעו כל כך הרבה אירועים היסטוריים, שתהיה מרכ...

  יום ה' 6/1/22 בהמלצת השכנים מהפוסט הקודם- שמנו פעמינו אל   Silver springs state park , המרוחק כ-3 שעות נסיעה לפי מפת גוגל. אנחנו מתחילים להבין שכל נסיעה של 3-4 שעות – לוקחת בפועל יום שלם כמעט. התארגנויות הבוקר (לאחר המקלחת וארוחת הבוקר) כוללות בדיקה שכל הדברים בארונות, כל הארונות סגורים היטב, סגירת הסליידים, התחברות לאוטו, התנתקות מהחשמל והמים, הרמת הרגליים של הקראוון, והכייף הגדול לסיום- נסיעה לתחנת הריקון של הביוב, תהליך שכולל ריקון המיכלים ושטיפתם. יצאנו בסביבות 10:30 לנסיעה. בדרך עוד עצרנו בחנות גדולה של ציוד קראוונים להשלמת הצטיידות וכמה ספרי מפות דרכים. כשהמשכנו, בערך בחצי הדרך ללא שום אזהרה, נכבה האוטו. איזה לחץ!!   איתן הצליח בקושי להחנות את המפלצת בשולי הדרך. בעודנו מתלבטים מה לעשות- איתן ניסה להתניע את הרכב, ולמזלנו הרב הוא אכן התניע. המשכנו בנסיעה, למרות ששלוות הנפש כבר התערערה, וכל הזמן הייתה הרגשה שההילוכים לא עוברים כמו שצריך... הגענו כבר כמעט בשעות אחר הצהריים המאוחרות למשכננו החדש. מאז שחנינו בחניון המפונפן עם הילדים של שי ועדי נכנסנו לחניוני state p...