צריך זמן להכל
ניסינו לחשוב איך ייקרא הפוסט הזה, הזורעים בדמעה ברינה יקצורו? אולי כל עכבה לטובה, ואולי קח לך את הזמן. אז נספר מה קרה מאז הפוסט הקודם. (הפוסט צריך לעבור שיפצורים ותיקונים בהמשך אבל אנחנו חושבים שהגיע הזמן לעדכון) היתה לנו תחושה שסיימנו עם רכישת הקרוואן והטנדר ואוטוטו יוצאים לדרך. התברר שלטנדר מספר שתיים היו מספר בעיות שארי הבטיח לסדר (למי שלא זוכר, ארי הוא סוחר הרכבים דרכו עשינו את עסקת הטרייד אין עם הטנדר האדום). הוא אמר לנו שהוא ישתדל לסדר את הבעיות לפני סוף השבוע, ואם לא, הכל יסודר ביום שני אחרי הסופ"ש, אז עניין הטנדר יימשך עוד מספר ימים... הינו די מאושרים עם המצב שהגענו אליו והתחלנו לקדם את עניין הקרוואן. רכשנו צינור ביוב חדש, טבליות לשירותים נייר טואלט ייעודי לשירותים של קרוואן, צינור מים למילוי מיכלי המים של קרוואן ועוד... אמרנו לאנג'י (הרומניה ממנה קנינו את הקרוואן) שנגיע ביום שני או שלישי לאסוף את הקרוואן ברגע שהטנדר יהיה בידינו. גרשנו את שי ועדי מהבית שילכו לבלות בקיי ווסט (פעם ראשונה שהם עוזבים את כל הילדים מאז שרומי ואמה נולדו). לא היה לנו כל כך בר...
