כמעט שישים ומממשים

 12 שעות לפני הטיסה מסכמים את לאס וגאס ואת ארבעת החודשים מתחילת מימוש החלום. לאס וגאס התגלתה כעיר הזויה באמצע המדבר איתן וחני מוצאים את עצמם הולכים בין מרכזי קניות ובין מלונות הזויים עם אולמות ענקיים עם שולחנות הימורים בואו נגיד שבניגוד לתקוות לא ממש הרווחנו בשבוע הזה... חני מודה שהיה לה קשה לשחרר, וגאס ממש מייצגת את כל מה שמנוגד לחינוך לבית משפחת ירדנה ואבי רון- רדיפה אחרי כסף קל ופייק פנטזיה בכל פינה..  אבל בכל זאת ניסינו להכנס לחוויה וצפינו במופעי רחוב מתוזמנים היטב כמו מופע האלים במלון הקיסרים או מופע המזרקות במלון בלאגיו, ולא נשכח את התפרצות הר הגעש במלון מיראז'. אפילו החנות של apple נמצאת ברחוב עם שמיים מלאכותיים, ואור מלאכותי שלא נותן לך אפשרות לחוש את השעה האמיתית. לאחר ההסתובבויות בסטריפ של לאס וגאס, בגרנד קניון, ובסדונה ולאחר שנתקלנו בהמוני תיירים יש תחושה שהחיים בארה"ב חוזרים למסלולם. אמן ואמן הקורונה מאחורינו. הספקנו לאחסן את הקרוואן במגרש בלאס וגאס ומחר בבוקר (שלנו) נצרף אליו את הטנדר רגע לפני שנעלה על המטוס לישראל. וכעת...לסיכומי ביניים את המסע התחלנו באירוח מושל...

  יום ה' 17.3 איתן וחני (והמפלצת כמובן) מתחילים לנסוע לכיוון פלאגסטאף בחזרה. הפעם בחרנו בדרך אחרת, קצת יותר מתונה ופחות מפותלת. עוברים בעמק ורדה, איזור כפרי של גפנים ויקבים, ומתחילים לטפס לגבהים (ולקור) של פלאגסטאף. המפלצת מתנהגת יפה הפעם, ללא עצירות מיותרות. יש לציין שבעצם מאז שעזבנו את גראנטס, העיירה בה נבדקנו במוסך הרשמי של פורד- הרכב לא נכבה אפילו פעם אחת! אבל הנורית של המנוע לא מפסיקה להציק, ואנחנו מנסים להפטר ממנה, למען השקט הנפשי. לקראת 10 בבוקר מגיעים לרון ידידינו שכאמור הזמין את משאבת הואקום, וטען שתוך שעתיים הרכב יהיה מוכן. אז טען! בסביבות 16:00 , לאחר כמה טלפונים וביקורים שלנו במוסך רון מביא לנו את הרכב לקראוון פארק הסמוך (דיאן בעלת המקום הסכימה שנחנה שם במקומות החירום כי אמרנו לה שמדובר בכמה שעות בלבד...), מחזיק כוס משקה חשוד בידו, ומודיע לנו שהרכב מוכן, תעשו סיבוב ניסיון ותבואו לסגור חשבון. לא הספקנו להגיע לתחנת הדלק הקרובה והנורה המוכרת נדלקה שוב! כשחזרנו לרון הוא ממש לא ידע איפה לקבור את עצמו מרוב בושה, אבל ביקש- תנו לי לעשות עוד בדיקה. נתנו, הייתה לנו ברירה? לסי...