צריך זמן להכל

ניסינו לחשוב איך ייקרא הפוסט הזה, הזורעים בדמעה ברינה יקצורו? אולי כל עכבה לטובה, ואולי קח לך את הזמן.

אז נספר מה קרה מאז הפוסט הקודם.

(הפוסט צריך לעבור שיפצורים ותיקונים בהמשך אבל אנחנו חושבים שהגיע הזמן לעדכון)

היתה לנו תחושה שסיימנו עם רכישת הקרוואן והטנדר ואוטוטו יוצאים לדרך.

התברר שלטנדר מספר שתיים היו מספר בעיות שארי הבטיח לסדר (למי שלא זוכר, ארי הוא סוחר הרכבים דרכו עשינו את עסקת הטרייד אין עם הטנדר האדום).

הוא אמר לנו שהוא ישתדל לסדר את הבעיות לפני סוף השבוע, ואם לא, הכל יסודר ביום שני אחרי הסופ"ש, אז עניין הטנדר יימשך עוד מספר ימים...

הינו די מאושרים עם המצב שהגענו אליו והתחלנו לקדם את עניין הקרוואן. רכשנו צינור ביוב חדש, טבליות לשירותים נייר טואלט ייעודי לשירותים של קרוואן, צינור מים למילוי מיכלי המים של קרוואן ועוד...

אמרנו לאנג'י (הרומניה ממנה קנינו את הקרוואן) שנגיע ביום שני או שלישי  לאסוף את הקרוואן ברגע שהטנדר יהיה בידינו.

גרשנו את שי ועדי מהבית שילכו לבלות בקיי ווסט (פעם ראשונה שהם עוזבים את כל הילדים מאז שרומי ואמה נולדו).

לא היה לנו כל כך ברור מאיפה יש להם את האומץ להשאיר את הילדים איתנו. אפילו כשעשינו בייביסיטר על הכלבה של נעם היא חטפה איזה פריחה נוראית והתנפחה לה העין עד כדי כך שמרב לא זיהתה אותה כשהיא חזרה הביתה לסופ"ש. אבל זרמנו.

במסגרת הבייביסיטר או אולי נקרא לזה תרגול הסבאות וסבתאות הזמנו לנו יומיים בקרוואן פארק באיזור פאלם ביץ' (מרחק של כשעה-שעה וחצי מהבית של שי ועדי) צמוד לספארי ענק אליו נוכל לקחת את הילדים במסגרת הקמפינג איתם בפארק.

 

אז נסכם את המצב, היה יום שני.

שי ועדי נוסעים לחופשה, אנחנו מקבלים תוך יום את הטנדר, אוספים את הקרוואן, ובסוף השבוע חונים לראשונה בקרוואן פארק עם הילדים.

יום שני הטנדר לא היה מוכן היתה לו בעייה עם ה def system (לא ניכנס לפרטים על משמעות הבעייה). יום שלישי עדיין לא הצליחו להתגבר על הבעייה וגם התברר שצריך להחליף צירייה אחת.

ועכשיו יש לנו בעיה חדשה, איך גוררים את הקרואן שרכשנו אם אין לנו טנדר מתאים. החלטנו לבקש מרייאן (שכחנו לספר עליו בפוסט הקודם, אם לא נשכח נרחיב על מי הוא בסוף הפוסט הזה) שיגרור אותו בשבילנו לפארק בו הוא חונה.

הוא אמר לנו שהוא יכול להעמיד אותו שם רק ליום או יומיים. כהכרת תודה על כך שהוא מצא מקום להחנות את הקרוואן סיכמנו איתו שהוא יוציא את השטיחים המכוערים שיש בקרוואן ויניח במקומם רצפת לינולאום נורמאלית. הוא אמר שאין לו שום בעייה לעשות את זה ביום אחד.

יום רביעי האוטו עדיין לא היה מוכן והעצבים על ארי (סוחר המכוניות) היו כבר גדולים. אחר הצהריים איתן נסע עם רייאן לגרור את הקרוואן מהמוכרת לפארק בו רייאן חונה.

(רייאן מחבר את לוחית הרישוי שלנו לקרוואן)

מכיוון שהזמן דחק בנו כבר באותו הערב איתן קנה את הלינולאום לרצפה

כלומר ביום חמישי רייאן יחליף את הרצפה, ב"ה הטנדר יהיה מוכן וביום שישי ניקח את הילדים לקרוואן פארק.

עד סוף יום חמישי רייאן עדיין לא סיים את העבודה, אבל אמר לנו שנשארו לו עוד איזה שעתיים לסיים את העניין. לא נורא, אפשר למשוך ביום שישי עוד כמה שעות.

באותו היום אחר הצהריים ארי אמר שהוא התייאש מלסדר לנו את הבעייה בטנדר, ובמקומו הוא יימכור לנו טנדר אחר. אמנם לא שנת 2016 אלא ממוצע השנים של טנדר מספר אחד וטנדר מספר שתיים (מי שלא מצליח לעשות את החישוב שייקח שיעור פרטי במתמטיקה).

רק היה צריך לעשות לו טיפול מלא ולאסוף אותו ביום חמישי.

גם הטנדר הזה הוא f 350  במצב יותר טוב, עם קילומטראז' יותר נמוך, יד שנייה וקצת יותר מפנק (כסאות עור, גלגלים מוגבהים וכאלה...).

ביום חמישי בערב איתן לקח את טנדר מספר 3, עשה בו נסיעת מבחן (הרי איתן מכיר היטב את הטנדרים האלה מכיוון שהוא חי את עולם הטנדרים שנים ארוכות). כמובן שהתגלו בו מספר תקלות, אבל בסך הכל איתן היה מרוצה מטנדר מספר שלוש. ארי אמר שלא תהיה שום בעייה, וביום שישי על הבוקר יטפלו בבעיות.

אנחנו במרדף אחרי הזמן להספיק לארגן ולהתארגן לקראת הסופ"ש בקרוואן פארק עם הילדים.

יום שישי הגיע, איתן מגיע למוסך, מסתכל על הטנדר מלמטה ומבחין שלא החליפו את הפילטר שמן. וזה אחרי שנאמר לו שהטנדר עבר טיפול מלא.

(הרי איתן מכיר היטב את הטנדרים האלה מכיוון שהוא חי את עולם הטנדרים שנים ארוכות)

מייד רוקנו את כל שמן המנוע, והחליפו את כל הפילטרים.

זהו, קצת ניירת ובידינו טנדר מספר שלוש, מוכן לאסוף את הקרוואן עם הרצפה החדשה מרייאן, להעמיס את הילדים וכל הציוד שלנו ובשעה טובה לצאת לדרך.

במקביל לכל זה חני ארגנה עם הילדים מזוודות עם בגדים וציוד לקמפינג, ואת כלל הציוד שלנו מכיוון שאנחנו לא תכננו לחזור לבית של שי ועדי מנקודה זו.

יום שישי בצהריים איתן נסע אל הפארק בו חונה הקרוואן שלנו, ויש לנו הפתעה...מתברר שריאן היה עדיין רחוק מלסיים עם החלפת הרצפה. לחץ הזמנים הוא גבוהה והחלטנו שלא יסיים את כל מה שסיכמנו איתו, רק יסיים עוד חלק קטן וניקח את הקרוואן שהיינו חייבים להוציא מהפארק הזה.

הזמן התקדם והבנו שלא נספיק לצאת לדרכנו ביום שישי. לא נורא, אז שילמנו על לילה אחד לחינם, אבל נוכל לצאת כמו בני אדם ביום שבת בבוקר.

רייאן עזר לאיתן להתחבר אל הקרוואן ויצא לדרכו לנסיעה ראשונה

 

 

איזה פחד!!!!!

סיכמנו עם ראובן (שיפוצניק ישראלי שגר באזור) שנחנה את הקרוואן אצלו ללילה אחד.

חני הגיע בערב של יום שישי לבית של ראובן כדי לעזור לאיתן עם החניית הקרוואן אצל ראובן. תוך כדי שאיתן נאבק עם הרוורס חני הבחינה שצמיג אחד של הקרוואן התפוצץ לאיתן בנסיעה. לא ברור לנו בדיוק מתי התפוצץ הצמיג אבל הבנו שאין מצב שאפילו בשבת אנחנו לוקחים את הילדודס לקמפינג. אכזבה גדולה לשלושת הילדים ולדודה ולדוד.

כפיצוי על המצב בנינו אוהל בסלון של עדי ושי והילדים ישנו באוהל בסלון

יום שני הזמנו צמיג לגלגל ספר, יום שלישי הוא הגיע והורכב, ואחר הצהריים ראובן עזר לנו בהחלפת הצמיג (היה לו ג'ק מתאים להרים את הקרוואן שכזכור שוקל רק 6 טון)

החלטנו שאסור לנו לקחת עוד סיכונים בעניין הצמיגים והחלטנו להחליף את ארבעת הצמיגים האחרים שיש לקרוואן (מלבד הספר שכבר הוחלף). 

מכיוון שזה עניין די מורכב להוריד ולהחליף את ארבעת הצמיגים של הקרוואן, החלטנו להזמין פנצ'ריה ניידת לביצוע המשימה

מתברר שהצמיגים של הקרוואן שנראו טובים (היה להם הרבה בשר) היו הצמיגים המקוריים משנת 2008, ולא הוחלפו מאז. מזל גדול שהחלפנו אותם לפני היציאה לדרך.
גם את המצברים של הקרוואן החלפנו (יש מצב שגם הם המצברים המקוריים משנת 2008)
נשאר לנו לעבור על מערכת המים ואם לא נתקל בבעיות רציניות נוכל לצאת לדרך בקרוב מאווווד.

מישהו רואה את חני בתמונה??